החלטה בתיק ת"א 14655-07-12

(בבקשה לצו מניעה זמני)

המבקשים הינם בעלי זכות החכירה של מגרש מס' 2 המצוי בחלקה 255 בגוש 10032 ברחוב ירושלים בחדרה.

המשיבים הינם בעלי זכות החכירה במגרש שכן המצוי בחלקה 254 הצמודה לחלקה 255.

ביום 17/6/12 ניתן למשיבים היתר בנייה מאת הועדה המקומית לתכנון ובנייה בחדרה לביצוע תוספת בנייה לבית שתכיל ממ"ד מוצע, שינוי גובה ושינוי גג הרעפים לגג ביטון. לטענת המבקשים, ההיתר ניתן שלא כדין שכן לבקשה לקבלת ההיתר לא צורפה תוכנית מדידה כחוק ואיננה חתומה על ידי מודד מוסמך. בנוסף, נטען כי לא הוגשה בקשה להקלה בקו בניין קדמי ואחורי.

בהתאם להיתר הקיים נקבע כי על המשיבים להתרחק 2.70 מ' מגבול חלקת המבקשים, אולם לטענת המבקשים המשיבים סטו מההיתר והבנייה שהחלו לבצע נעה בין 1.87 מ' עד 2.28 מ' מגבול חלקת המבקשים  המערבי, 1.44 מ' מהגבול המזרחי ו-1.9 מ' מגבול החלקה האחורי. בנוסף נטען כי  המשיבים בטו מקו הבנייה הקיים והחלו לבנות להקים חומה חדשה בתוך שטח המבקשים בסטייה מקו הבנייה ומההיתר.

עוד נטען, כי המשיבים אף החלו בביצוע עבודות הבייה בטרם קבלת ההיתר מה שמלמד על האופי העברייני שלהם.

המבקשים, לטענתם,  פנו למשיבים ואלה האחרונים דחו אותם וטענו כי גבול החלקות שונה מהמצב הקיים בשטח והתעלמו מהעובדה כי במשך הרבה שנים חולקו החלקות על ידי גדר רשת שהייתה קיימת והרסו אותה.

בתגובתם טוענים המשיבים כי המבקשים העלו טענות סותרות כאשר מצד אחד טענו כי ניתן היתר שלא כדין, מצד שני טענו שהבנייה בוצעה ללא היתר, מצד שלישי טענו שהבנייה בוצעה שלא בהתאם להיתר שניתן ומצד רביעי טענו כי קו הגבול אינו נמצא במקומו וכי בכוונת המשיבים לבנות גדר שלא בהתאם לגבול.

המשיבים טוענים כי  קיבלו היתר כדין, המבקשים לא הגישו התנגדות לוועדה על אף שקיבלו הזדמנות לעשות כן וקיבלו פעמיים הודעות מהעירייה על זכותם להגיש התנגדות.

לשיטת המשיבים, את כל טענות המבקשים כנגד מתן היתר הביייה היה עליהם להפנות לועדה ובמידה שהם טוענים כי ההיתר ניתן שלא כדין היה עליהם להגיש ערר. המשיבים פעלו לפי ההיתר, על כן בקשתם למתן צו המניעה דינה להידחות.

לשיטת המשיבים, הטענה כי תוכנית המדידה שצורפה לא נחתמה על ידי מודד מוסמך אינה נכונה, והתוכנית נחתמה על ידי המודד בילאל יונס.

עוד טוענים המשיבים כי הטענה כי לא הוגשה בקשה להקלה בקו הבנייה אינה נכונה, עיון בדיון בוועדה מיום 13/5/12 מלמד אחרת.

ביתם של המשיבים שבנוי על החלקה מזה עשרות שנים ושנרכש על ידם לפני כשנה מרוחק רק 2.2 מ' בלבד מהגבול ואף פחות מזה, כך שבנייה במרחק קרוב יותר לביתם של המבקשים לא הייתה מרעה את מצבם שכן מראש המרחק בין הבתים היה קצר יותר מאשר שאושר ע"י הועדה.

טענות המבקשים בדבר חריגה מקו הבנייה הקיים לא נכונות, הם צירפו מפת מדידה חלקית אשר אינה מראה את כל החלקים של המשיבים כאשר במפה צויין כי הבית בבנייה וזו עובדה לא נכונה מאחר שהוא קיים כבר הרבה שנים.

לגבי גדר הרשת,טוענים המשיבים כי  כי היא הוקמה על ידי המבקשים עצמם בשנת 2004 ובכך הם קבעו את קו הגבול על דעת עצמם. בנוסף, הגדר האמורה נהרסה על ידי המבקשים עצמם לצורך הכנסת קודח קלונסאות ויציקת בטון במגרש שלהם מתוך מגרש המשיבים ולצורך כך פנו למשיבים וביקשו לאפשר זאת וטענו כי יש בידיהם היתר בנייה.

לגבי הממ"ד והבנייה החדשה שכללה יציקת עמודים וגג, טוענים המשיבים כי הבנייה כבר הסתיימה והיה על המבקשים לפנות קודם לכן בבקשה למתן צו מניעה באם הם סברו כי היא בוצעה שלא בהתאם להיתר.

ביום 8/7/12 ניתן צו מניעה זמני על ידי כב' השופט שרעבי, שהותנה בהפקדת 15,000 ש"ח ונקבע דיון במעמד שני הצדדים בפני ליום 19/7/12 ובסופו של דבר הקדמתי את הדיון להיום.

דיון והכרעה :

בדיון הוסיפו המבקשים וטענו כי המשיבים החלו לבנות עוד לפני שניתן היתר, וכי כבר ביום 24.6.12 הבינו שקיימת מבחינתם בעייה של בניה בקרבה לגבול החלקות.